למה קשה לנו לקבל החלטות, ואיך בוחרים מתוך ערך במקום מתוך פחד
אנחנו נוטים לחשוב שקשה לנו להחליט כי חסר לנו מידע. פעמים רבות הסיבה אחרת לגמרי - אנחנו לא מפחדים מההחלטה, אנחנו מפחדים מהרגש שעלול להגיע אחריה.
להאזנה לפרק המלא
יצא לכם לדחות קבלת החלטה? לשוט בתוך תקיעות, בלי להכריע? זה יכול להיות משהו גדול - הזוגיות הזאת, מקום העבודה הזה, הדירה הזאת - ויכול להיות משהו קטן לגמרי, כמו מה מכינים לארוחת צהריים, שלפעמים לוקח שעתיים.
אני אומרת את זה כמי שקבלת החלטות איננה הצד החזק שלה. יש לי סיפור עם השעיית תגובות ויש לי נטייה לדחיינות, בעיקר לפני שיחות חשובות. אז הפרק הזה הוא לא הרצאה מלמעלה - הוא חקירה שאני עושה יחד אתכם.
אנחנו לא מפחדים מההחלטה
אנחנו חושבים שאם רק נדע יותר, נוכל להחליט בקלות. אבל בדרך כלל המידע איננו החסם. אנחנו פוחדים לטעות, פוחדים להתחרט, פוחדים לאבד משהו, לאכזב או לפספס.
כלומר הפחד איננו מההחלטה עצמה. הוא מהרגש שעלול להגיע אחריה. וכל עוד לא נבחין בין השניים, נמשיך לחפש עוד מידע במקום שבו חסרה לנו נכונות להרגיש.
אנחנו לא מפחדים מההחלטה. אנחנו מפחדים מהרגש שעלול להגיע אחריה.
דניאל כהנמן: שתי המערכות שמחליטות בתוכנו
פרופסור דניאל כהנמן, פסיכולוג ישראלי-אמריקאי וחתן פרס נובל, הקדיש עם עמוס טברסקי עשרות שנים לשאלה אחת: למה אנשים חכמים מקבלים לפעמים החלטות לא טובות. בספרו "לחשוב מהר, לחשוב לאט" הוא מתאר שתי מערכות.
המערכת הראשונה מהירה. היא אינטואיטיבית, רגשית ואוטומטית, והיא פועלת עוד לפני שהמודעות הספיקה להגיע. היא זו שבולמת כשמישהו קופץ לכביש, נבהלת מצליל חזק, ומחייכת לתינוק. היא גם זו שקופצת כשמקבלים ביקורת, כשמישהו לא עונה להודעה, כשחוששים שלא יבחרו בנו. היא לא בודקת עובדות - היא מגיבה.
המערכת השנייה איטית. היא שקטה יותר, ודורשת מאיתנו לעצור, להקשיב, לשאול שאלות - ורק אחר כך לבחור.
כהנמן אומר שהמערכת המהירה מצוינת כדי לשרוד, אבל כדי לחיות חיים מלאים צריך ללמוד לשלב בין השתיים. אי אפשר להישאר רק עם זו ששומרת עלינו, וגם לא רק עם זו שחושבת - כי החיים דורשים גם תגובה.
איפה זה נפגש עם מודל שלושת התגובות
כשקראתי את הספר הרגשתי שאני פוגשת את המודל שאני מלמדת בשיטת הצופן העוברי - שלוש התגובות שפועלות בנו בו זמנית, תוך שניות.
העובר הפנימי לא הלך לשום מקום. הוא מגיב דרך הגוף: כיווץ, נשימה שמתקצרת, לב שדופק מהר, כאב בטן, כאב ראש. אלה תגובות עובריות, קדם-מילוליות.
הילד הפנימי גם הוא כאן, והוא מגיב דרך הביטוי הרגשי - פחד, עלבון, רצון לברוח או לרצות, ובלבד שלא יקרה כלום.
החלק הבוגר הוא זה שמקשיב לפחד ולא נבהל ממנו. הוא נותן לרגש מקום, אבל לא נותן לו לנהל. הוא שואל מה חשוב לי כרגע, ודרך איזה ערך אני רוצה לקבל את ההחלטה הזאת.
המערכת הראשונה של כהנמן היא העובר והילד. המערכת השנייה היא הבוגר. וההזמנה היא לא להשתיק אף אחד מהם, אלא לדעת מי מדבר.
פחד ההפסד, והמלכודת שהוא טומן
אחד הממצאים המרתקים של כהנמן: הכאב של הפסד מורגש אצל רוב בני האדם בעוצמה גדולה פי שניים מהשמחה של רווח דומה.
מה זה אומר בפועל? הרבה פעמים אנחנו נשארים במקום - בעבודה, בזוגיות, בדרך שבה אנחנו עושים דברים - לא כי זה המקום הנכון לנו, אלא כי אנחנו חוששים להפסיד. התוצאה לא ידועה לנו, והפחד מההפסד גדול מהסיכוי לרווח.
כשמבינים את זה אפשר לעצור ולשאול: ההחלטה שלי נובעת מפחד, או מהערכים שלי?
תרגיל קצר: להחליט מתוך ערך
קחו החלטה אחת שמעסיקה אתכם ממש עכשיו. קטנה. לא הרת גורל, ולא כזאת מלפני שנה - משהו מהיום או מאתמול. אל תנסו לפתור אותה, רק החזיקו אותה.
הקשיבו לגוף. מה הבטן אומרת? הלב פועם מהר? הכתפיים, הגב. תהיו שם רגע.
זהו את הרגש. איזה רגש מבקש מקום, ואיזה רגש רוצה תשובה כאן ועכשיו ולא מסוגל להתאפק.
מצאו את הצורך. על איזה צורך הרגש הזה יושב - ביטחון? ודאות? שייכות?
ואז שאלו על הערך. דרך איזה ערך חשוב לי לקבל את ההחלטה הזאת?
אני אוהבת לתת דוגמה פשוטה. אם תגידו לי עכשיו "רונית, בואי נרוץ, זה בריא וכדאי" - אני כמעט תמיד אענה לא היום, פעם אחרת. אבל אם אני בגן השעשועים עם הנכדה שלי והיא תרוץ ותתרחק, האם ההחלטה לרוץ תהיה קלה? ברור שכן.
אותה פעולה בדיוק, ושתי החלטות שונות לגמרי. כי השנייה נובעת מערך - האחריות שלי. שום דבר לא יקרה לנכדים שלי במשמרת שלי.
ולסיום, המבחן הפשוט
אנחנו לעולם לא נשלוט בעתיד, אבל אנחנו כן בוחרים באיזו תודעה נפגוש אותו.
ולכן המבחן שאני מציעה הוא השאלה שנתנה לפודקאסט את שמו: האם ההחלטה הזאת פוגשת את השלום בי? יש בי תחושת רווחה, או שאני ממשיכה להפעיל דאגה, לחץ, ומה יגידו?
קבלת החלטה טובה היא היכולת לבחור מתוך נוכחות והקשבה - לגוף, לרגש, לצורך, לערך. וכשאני מקשיבה, ההחלטה מגיעה ממקום טוב יותר.
⦾ הפחד הוא לא מההחלטה אלא מהרגש שעלול לבוא אחריה
⦾ המערכת המהירה מצוינת להישרדות, אבל לא לחיים מלאים - צריך לשלב
⦾ כאב ההפסד מורגש פי שניים מהשמחה של רווח דומה, וזה משתק
⦾ לשאול: ההחלטה נובעת מפחד או מערך?
⦾ המבחן הסופי - האם ההחלטה הזאת פוגשת את השלום בי
להמשיך מכאן פנימה
מודל שלוש התגובות הוא לב שיטת הצופן העוברי - העובר, הילד הפנימי והבוגר, ומי מהם מחליט עכשיו.